שיקום - יעוץ - חינוך - הכשרה

הערכת סיכון וצרכים

הערכת סיכון וצרכים הינה כלי ייחודי המסייע בידי אנשי מקצוע מתחומי החינוך, הרווחה, המשפט והטיפול על מנת: לקבוע את התוכן וההיקף של בעיית ההתנהגות המינית; להעריך את מידת הסיכון של הפוגע לעצמו ולקהילה; לזהות את הצרכים הטיפוליים, המשפחתיים והסביבתיים של הפוגע, ע"מ להפחית באופן מיידי את הישנות ההתנהגות (רצידיביזם); לקבוע המלצות מפורשות לגבי ההתערבות הטיפולית היעילה; ולבסוף, להציע תוכנית מוגנות מקיפה וישימה להפחתת ההתנהגויות הפוגעות.
הערכת סיכון וצרכים צריכה לקחת בחשבון את אישיותו של הפוגע, רמתו השכלית, מצבו הרגשי, גורמי התמיכה, השפעות הסביבה, וכמובן אפיוני המעשים הפוגעים (משך הפגיעות, אופיין, סוג הקורבנות וכו').
לרמת הסיכון יש השלכה ישירה על ההמלצות בדבר התוכנית הטיפולית המומלצת ותוכנית המוגנות והיא עשויה להשתנות בהתאם להתקדמות בטיפול.
מקובל לדרג את רמת הסיכון בדרגות: נמוך / בינוני / גבוה - וזאת בהתאם לגורמי הסיכון, מצבים, רגשות ו'טעויות חשיבה', המהווים חלק מדפוסי 'מעגל הפגיעה' שלו. לסביבה יש יכולת מכרעת להשפיע על רמת הסיכון, באמצעות פיקוח (or else factor), טיפול ומוגנות.

יש המחלקים את גורמי הסיכון לשלוש קבוצות שונות המשתלבות זו בזו:

  1. גורמי סיכון מוקדמים (פרה-דיספוזיציונים): הם אלו שאירעו במהלך ההתפתחות המוקדמת: קורבנות מינית, ניצול פיזי, משפחות כאוטיות, היעדר מיומנויות אמפתיה, מיומנויות חברתיות לא יעילות, הערכה עצמית נמוכה ועוד.
  2. גורמי סיכון מאיצים: בד"כ מתרחשים זמן קצר לפני ההתנהגות המינית הפוגעת ונוטים לקבוע את אופייה: חוסר ויסות רגשי, טעויות חשיבה, ניצול הזדמנויות, שליטה נמוכה באימפולסים ובדחפים, היעדר מיומנויות פתרון קונפליקטים, פנטזיות על ניצול מיני ועוד.
  3. גורמי סיכון חוזרים על עצמם (מונצחים): מרחיבים את הסבירות להתנהגות מינית פוגעת: חוסר פיקוח הורי / סביבתי, עוררות מינית ורגשית עקב הפגיעה, מיעוט אינפורמציה על מיניות בריאה, העברה/העתקה של אחריות, בושה מגדרית ועוד.

אנו בשיחה מציעים ביצוע הערכות סיכון וצרכים לילדים, מתבגרים ובוגרים אשר ביצעו פגיעות מיניות. אנו מאמינים כי על אף המטען השלילי הקשור בפגיעות מיניות, ניתן וצריך לקיים תהליך זה באופן אשר יכבד את הקליינט ויאפשר שיח פתוח אך בטוח על-מנת לבנות תוכנית טיפולית יעילה ומותאמת. תהליך ההערכה כולל איסוף חומר אודות הקליינט (אבחונים פסיכולוגים, חומר משפטי, דו"ח סוציאלי וכו'), ריאיון קליני (1-3 פגישות), ראיון עם גורמי תמיכה (בני משפחה, צוותי חינוך) ולבסוף – הכנת חוות-דעת מקצועית. תהליך זה כפוף לכללי האתיקה והחיסיון הטיפולי ונעשה בהתאם לויתור סודיות מצד הקליינט.